בכדי לדעת ממה באמת עשוי הרהיט שלנו, כדי שבין את ההבדל בין עץ מלא לעץ תעשייתי. עץ מלא, כשמו כן הוא, עץ יער או חורש שנכרת ועובד לכדי לוחות או קרשים. סוג העץ יכול להיות כל עץ הקיים בטבע כגון : זית, אורן, אשוח, אדר, אלון, דובדבן, אגוז וכו'. לכל סוג עץ יש את היתרונות והחסרונות שלו מבחינת המראה, נוחות העבודה, עמידות לתנאי אקלים ועוד. 

העץ התעשייתי הוא מעשה ידי אדם וכולל מרכיבים של עץ טבעי. העץ התעשייתי הוא חיבור מלאכותי של סיבים, שבבים, לביד, לוחות וחלקיקים המודבקים יחדיו על מנת ליצור חומר מרוכב. סוגים נפוצים של עץ תעשייתי : שבבית, סיבית (MDF), מזונית וסנדוויץ".

לוחות עץ

יתרונות וחסרונות של שימוש בעץ מלא בבניה ועיצוב של הרהיט:

יתרונות

  1. עמידות – עץ מלא הוא בר תיקון במקרים רבים מאחר וניתן לשייפו מתחת לשכבה העליונה (הציפוי) המשמש להגנה על העץ. לאחר שיוף של השכבה העליונה ניתן לחשוף ולהגיע אל הפגמים ולתקנם.
  2. עמידות – עץ מלא לרוב יהיה עמיד יותר מפני לחצים גדולים, כמו משקלים כבדים וטווח שנים, זאת לעומת עץ תעשייתי שעמידות פחות משמעותית. כמובן שקיימים הבדלים בין סוגי העץ השונים לפי רמת צפיפות החומר (המולקולות של החומר).
  3. בריאות – רהיטים עשויים מעץ מלא בטיחותיים יותר מאילו התעשייתיים וזאת משום שעצים תעשייתיים עוברים תהליכים כימיים ושימוש בדבקים כחלק מתהליך הייצור שלהם. חומרים אילו עלולים להיות רעילים לאדם במקרים בהם המפעל לא הקפיד על איכות החומרים מה שיכול להוביל לייצור לקוי של לוחות עץ הפולטים גזים שמסכנים את הבריאות שלנו.
  4. מראה טבעי – עץ טבעי הוא בעל מראה חי ונושם והמרקם שלו לרוב גם כן יהיה נראה לעין שלא כמו עץ תעשייתי בו ניתן לרוב לראות שמץ של מלאכותיות.

חסרונות

  1. מחיר – פלטות עץ מלא, טבעי יקרות יותר מעץ מהונדס.
  2. היווצרות של עיוות – עץ טבעי הוא עץ "נושם" ולכן צורתו מושפעת מהאקלים והתנאים הסביבתיים; טמפרטורה, קרנית UV, לחות ועוד'. ניתן להשפיע על עמידות העץ והרהיט ע"י שימוש בחומרים שונים שתפקידם להגן ולמנוע שחיקה. שימוש בלקות שונות, צבע, סילרים ועוד.
  3. בקעים – משום שהעץ הינו חומר "נושם" עם השנים יכולים להיווצר בו בקעים וסדקים.
  4. תכונות טבעיות – סוגים שונים של עץ מגיעים למשל עם "עיניים", הענפים שיצאו מהגזע והשאירו את חותמם בגזע העץ.

ייצור עץ תעשייתי בא בכדי לתת מענה לחסרונות של שימוש בעץ טבעי, מלא. העץ התעשייתי מנצל את העץ החי עד תם, מכיוון שניתן לייצר לוחות עץ גם מנסורת, שבבים ושאריות עץ. עובדה זו גורמת להוזלה של לבידים תעשייתיים למרות שתהליך ייצורם מורכב יותר. 

חלק מהלוחות התעשייתיים אינם מתפצלים, מתבקעים או מתעוותים

לביד סנדוויץ'

הסנדוויץ' מורכב מגיליונות עץ דקים המודבקים אחד אל השני. הגיליונות מודבקים כך שהכיוון הטבעי של סיבי העץ בין לוח ללוח הינו שתי וערב. עובדה זו מקנה לסנדוויץ' תכונה ייחודית ועמידות גבוהה בפני עיוותים ולחות. מכיוון שכל סיב פונה אל כיוון אחר, כך גם כיוון הכיפוף שלו. הלוחות המרכיבים את הסנדוויץ' למעשה מפעילים לחץ נגדי אחד על השני וגורמים למבנה כולו להישאר ישר. 

חשוב להבין שלביד סנדוויץ' הינו מושג כללי ביותר ואינו מעיד על טיב החומר. לביד סנדוויץ' יכול להיות מורכב מסוגים שונים של עץ (אורן, אגוז, מהגוני וכו'). לעיתים השכבות הפנימיות של הלביד הן עץ רך וזול והשכבות החיצוניות איכותיות יותר. עוד מרכיב באיכות הלביד הוא איכות הדבק בו משתמשים על מנת לחבר את הלוחות. 

בכל מקרה לביד סנדוויץ' יהיה מורכב ממספר אי זוגי של שכבות עץ. פלטה איכותית נחשבת כזו שיש לה לפחות 9 שכבות.

סוגי פלטות סנדוויץ' הנפוצים בארץ : 

  1. סנדוויץ' צפצפה – פלטה ברמה בסיסית. חומר רך ולכן קל יחסית במשקל. השכבות עבות ומספרן מועט. 
  2. סנדוויץ' ליבנה (בירץ')- עץ חזק המעובד בדרך כלל לפלטות באיכות גבוהה. צבען של הפלטות לבן צהוב. גיליונות העץ דקים במיוחד עובדה המקנה ללביד חוזק ועמידות (יש יותר גיליונות עץ בעובי של ס"מ מאשר בלבידים אחרים). הלביד איכותי מאוד, חזק ועמיד. בעקבות כך גם מחירו גבוה וכמעט שווה לזה של עץ מלא. 
  3. סנדוויץ' אדום / אוקומה / גבון – מיוצר מאוקומה / גבון (זה אותו העץ) צבעו אדום (גם הבחוץ וגם הבפנים. רמת הלבידים מאוקומה משתנה, יש לבידים באיכות גבוהה מאוד ויש כאלו באיכות ירודה. 
  4. סנדוויץ' טווין – מוצר משולב, השכבות החיצוניות ביותר הן פורניר אוקומה, הליבה מצפצפה (שנחשבת לזולה יותר מהאוקומה). סה"כ פלטות בסיסיות ביותר.

לסיכום לביד הסנדוויץ' המומלץ ביותר הוא כמובן הליבנה. אך לייצור ארונות מטבח ורהיטים אפשר להשתמש גם בלביד אוקומה בראש שקט. בהנחה שהלביד הוא באיכות גבוהה הרהיטים יכולים להחזיק עשרות רבות של שנים.

איכות הלביד : 

כל לביד ולא משנה מאיזה עץ הוא מורכב, יכול להיות באיכות גבוהה או באיכות נמוכה. וכאן טמון כל ההבדל בין רהיט המחזיק שנים לבין רהיט המתעקם ומתפרק. ניתן לבדוק בקלות יחסית את איכות הלביד על פי הפרמטרים הבאים: 

  1. פלטות ישרות או לא ישרות – מבט חטוף מספיק כדי לגלות עיוותים רציניים בפלטה ולדעת האם היא איכותית או לא. 
  2. עוביים משתנים לאורך הקנט – באמצעות קליבר ניתן לבדוק את עובי הקנט של הלוח במספר מקומות. פלטה איכותית תספק תוצאות זהות בכל הבדיקות. 
  3. מרווחים או פגמים – כאשר עוברים על הקנט של פלטה לא איכותית ניתן להבחין בחורים ובפגמים. זה לאו דווקא אומר שהפלטה לא שימושית אלא רק שהיא לא מהאיכות הגבוהה ביותר. יש לציין שבארה"ב היצרנים מחלקים את דרגות איכות הלביד מ – A ל – D. בפלטה באיכות A אין כלל פגמים, דרך פלטות עם פגמים קלים עד לפלטה באיכות D בה יש פגמים שמגיעים לקוטר של 8 ס"מ, שלעיתים ממולאים על ידי היצרנים בחומרים סינתטיים.

 

OSB

מיוצר משבבי עץ שטוחים המעורבים בדבק, כאשר השבבים מסודרים לכיוונים שונים של הלוח, כך שנוצר לוח הדומה בתכונותיו ללביד. בעל חוזק כפיפה גבוה מאוד.

משמש בעיקר לבנין  לקירות, תקרות ומקומות בהם נידרש חוזק גבוה של לוח.

עובי הלוח נקבע ע"פ כמות תערובת העץ והדבק במ"ר.

 

שבבית

השבבית הוא לוח עץ המורכב משבבי עץ גרוסים המודבקים להם יחדיו. השבבית הומצא לאחר שבשנות ה – 40 של המאה ה – 20 (בזמן מלחמת העולם השנייה) נוצר מחסור בעצים. השבבית הראשונה יוצרה בגרמניה כתחליף לסנדוויץ'. את השבבית ניתן לייצר למעשה מחומרים שנחשבו בעבר לפסולת, כגון נסורת. השבבית מצופה בפורניר, מלמין או פורמייקה למתן מראה של עץ אמיתי. בשנות החמישים הבנייה בשבבית הייתה יקרה יותר מאשר בעץ טבעי, אך ככל שהטכנולוגיה התקדמה ועלויות הייצור ירדו התהפכו היוצרות. חברות רהיטים גדולות כמו איקאה מייצרות את מרבית הרהיטים שלהם משבבית. 

החיסרון הבולט של השבבית היא חוסר עמידותו של הלוח ללחות ורטיבות. כאשר רטיבות חודרת בין שבבי הלוח, הוא מתנפח ומתעוות. ניתן לטפל בחסרון זה על ידי ציפוי הלוחות בצורה מלאה ומקצועית. ציפוי פורניר (לדוגמה) איכותי מונע כניסה של רטיבות ולחות ומאפשר שימוש בשבבית גם בבניה של ארונות מקלחת (בארץ זה פחות מקובל).

 

MDF – Medium-density fibreboard – סיבית

אם.די.אף הוא למעשה לוח סיבית. הייצור של ה – MDF התחיל בשנות ה – 80 של המאה הקודמת. זהו לוח המיוצר מסיבי עץ עדינים המעובדים עם שרף (דבק) ומסודרים בצורה אחידה לכל עובי הלוח. החומר עובר תהליכי אידוי וכבישה בטמפרטורה ולחץ גבוהים. החוזק ואיכות הלוח נקבעים לפי צפיפות הסיבים סוג השרף ונתוני תהליך הכבישה. לוח המיועד לרהוט צריך להיות בצפיפות של 600-860 ק"ג/מטר מעוקב. יש להקפיד כאשר רוכשים את החומר הזה שהוא נושא בתו התקן E1 .1 (תקן שקובע את רמת הפליטה של הגז הנפלט מהדבקים). השרף המשמש להדבקת הסיבים הוא רעיל ועלה החשש שהשימוש בחומר אינו בריא ואף מסוכן. ההבדל במראה בין סיבית לשבבית הוא שבמבט מהצד בלוח הסיבית לא ניתן לראות את שבבי העץ. מכיוון שהסיבים דחוסים ללוח נוצר מרקם אחיד.

יתרונותיו הבולטים של ה – MDF

  1. לוח איזוטרופי – מראה שלם ללא חלקיקים. עובדה זו גם גורמת לכך שהלוח לא מתבקע או נחרץ. 
  2. נוח לעבודה עם רוטר (מכרסמת) ולכן ניתן לעצב את החומר בקלות. 
  3. גמישות – הלוח גמיש וניתן לעצב איתו צורות רבות. 
  4. אחידות בעובי ובחוזק לאורך כל הלוח. 
  5. מחיר זול יותר מעץ טבעי.

חסרונות בולטים  : 

  1. עלול לפלוט גז רעיל. 
  2. כבד מאוד (עקב דחיסות החומר). 
  3. לא עמיד לרטיבות.

 

מזונית : 

לוח סיבי שהומצא על ידי וויליאם מייסון. הלוח הינו תערובת של שבבי עץ עם או בלי דבק, כבושים בלחץ גבוה (לחץ נמוך יותר מהכנת MDF אולם עדיין גבוה מאוד) ובטמפרטורה גבוהה. התערובת בעלת משקל סגולי קטן יחסית ומשמשת בעיקר לחלק אחורי של ארונות ולתחתיות למיטה.

בעבר המזונית הייתה פופולארית כיוון שהיא קלה וזולה. אך היום, כאשר יש חומרים איכותיים וחזקים יותר המזונית הפכה להיות חלק אחורי ברהיטים ובעלת שימושים פרקטיים אחרים בתעשיות שונות.

לקטלוג המוצרים שלנו